
הגזע הוכנס לאירופה בסוף המאה ה-19 על ידי חוקר הקוטב הבריטי רוברט סקוט. מראהו המצוין ותכונותיו הרב-תכליתיות של הסמויד זכו להערכה רבה בקרב מגדלי כלבים ברחבי העולם. מאז, הכלב הפך לפופולרי במדינות רבות.
תוֹכֶן
סמויד: תמונות ומאפייני גזע
בין כלבי הרבייה של סמויד ישנם שני סוגים, אשר נבדלים מעט במבנה שלהם:
- לסוג הזאב של לייקה יש גוף מוארך וראש צר.
- גזע הדובים מאופיין בגופו החזק ובגולגולתו הרחבה.
משקלם של כלבים נע בין 17 ל-30 ק"ג. זכרים מגיעים לגובה של כ-57 ס"מ בכתף, בעוד הנקבות מגיעות ל-53 ס"מ. סמוידים נבדלים על ידי חיוכם הייחודי, עיניים חומות עמוקות ואף שחור, חום או בצבע עור, אשר עלול לדהות בחורף.
למאפיינים העיקריים כלבי סמויד כוללים:
גוף קומפקטי, חזק וגמיש, מעט ארוך יותר מגובה הכתף.
- רגליים קדמיות ישרות, שריריות וחזקות.
- על הרגליים האחוריות הישרות בעלות השרירים החזקים, צומח שיער מגן בין אצבעות הרגליים.
- צוואר מקושת בגאווה באורך בינוני.
- הראש גדול ובצורת טריז. הגולגולת רחבה בין האוזניים וקמורה מעט מלפנים ובצדדים.
- החוטם עמוק וחזק, מתחדד בצורה מסודרת עד לאף.
- לסתות חזקות ויציבות עם נשיכת מספריים.
- השפתיים צמודות, בשרניות ושחורות. "חיוך הסמויד" נוצר על ידי פינות הפה המעוגלות מעט כלפי מעלה.
- עיניים חומות כהות, מלוכסנות, בצורת שקד, עמוקות ורחבות, בעלות שוליים שחורים.
- משולש, עבה, זקוף, אוזניים קטנות מעוגלות בקצוות.
- הזנב הגבוה תלוי נמוך כשהוא רפוי, ומגיע עד לקרסוליים. בתנועה, הוא מתכרבל לצדדים או לאחור.
לסמויד יש פרווה צפופה, עבה, מבריקה ורכה, שיכול להיות לבן טהור או קרם, או לבן עם סימנים חומים. הפרווה מתנקה מעצמה, כמעט חסרת ריח, היא היפואלרגנית. היא נוטה להתנפח במזג אוויר קר.
לזכרים יש שיער ארוך יותר מאשר לנקבות. הפרווה על הראש חלקה וקצרה, עם קשת שנוצרת סביב הכתפיים והצוואר. האוזן הפנימית פרוותית, בעוד שהאוזן החיצונית קצרה וגדלה במקביל לאוזן. השיער על הירכיים יוצר "מכנסיים".
בבחירת סמויד, קחו בחשבון שלפרווה הלבנה עשויות להיות מעט סימני ביסקוויט. סימנים חומים בהירים לא אמורים להיות נוכחים.
אישיות סמויה

כלב ביישן ולא תוקפני זה יכול לשמש לתפקידי שמירה ופיקוח. לסמויד יש אינסטינקטים חלשים של ציד, כך שהוא יכול לחיות בקלות עם בעלי חיים אחרים. עם זאת, הוא בהחלט יתחיל לצוד חתולים מוזרים.
הסמויד הוא כלב להקה ולכן אינו יכול לחיות לבד. בבית כפרי או בדירה, יש להחזיק אותו קרוב לבני אדם. הסמויד גם לא אוהב להישאר לבד בבית.
כלב זה יכול לחיות כמעט בכל סביבה, אך דורש טיולים יומיומיים. לייקה אינטליגנטית ואינטליגנטית, קלה לאילוף ולחיזוק, ויש להתחיל בכך מגיל צעיר. אילוף דורש סבלנות והתמדה. בעוד שהגזע יכול להיות עקשן, הוא לעולם לא יתקוף אדם או ינבח ללא סיבה.
מכיוון שההאסקי יכול להתחמם יתר על המידה באקלים חם, הוא תמיד זקוק לגישה לאוויר צח ומים לשתייה.
אילוף וחינוך של סמויד

כבר מהיום הראשון שהגור מגיע הביתה, חשוב לקבוע כללים נוקשים ולהגדיר מה הוא יכול ומה לא. הכלב חייב לדעת את מקומו. בשום פנים ואופן אין לאפשר לגור לישון על מיטת הבעלים. אחרת, המיטה תהפוך למקום השינה המועדף על כלב בוגר גדול יותר, מה שמותיר את הבעלים ללא יכולת לישון שם.
כלב סמויד רגיש מאוד לאינטונציה בקולך, לכן לא מומלץ לגעור בה בחומרה. אם חיית המחמד שלך התנהגה בצורה לא טובה או מתנהגת בצורה לא הולמת, עליך פשוט לומר "לא" או לתת לה סטירה קלה. עם זאת, היא לא אמורה להרגיש כאב.
חיוני ללמד את הגור שלכם את פקודות ה"בוא" וה"לא". זה יבטיח שהוא ייגש אליכם החוצה ויפיל את החפץ שמעניין אותו. לאחר כל פקודה, הקפידו לשבח אותו ולתגמל אותו בחטיף. חטיפים טובים לסמוידים כוללים:
- קיבות כבש.
- לבבות עוף מבושלים.
- ריאות או כבד בקר מבושלים.
כל האוכל צריך להיות קצוץ דק. עד גיל חמישה חודשים, הגור כבר אמור לדעת את הפקודות הבאות: "בוא אליי", "שכב", "שב".
גזע זה דורש טיולים יומיומיים ונמרצים. הוא זקוק להרבה משחק בחוץ, ריצה ואפילו אילוף כלבי מזחלת. בחורף ניתן לרתום אותו למזחלת, שם הוא ימשוך ילדים בשמחה. לעולם אל תשחררו את הגזע הזה מהרצועה בזמן הליכה, ובמיוחד לא ליד כבישים כשהכלב משוחרר. כלבים רבים נהרגים על ידי מכוניות.
כלב צעיר אוהב להיות שובב ושובב. אבל עם הגיל והאימון הנכון, סמויד יהפוך לבן לוויה צייתן ואמין. לייקה לא מגיעה לבגרות עד גיל שלוש.
עבור גור סמויד, כדאי לבחור פינה מבודדת בבית שלא צריכה להיות ברוח או ליד רדיאטור. אי אפשר להחזיק כלב סמויד בשרשרת.הגזע אינו יכול לעמוד בתנאים כאלה ומתחיל לקמול ולחלות.
שמירה על לייקה סמוידית

כאשר סמויד נושר, הוא זקוק לצחצוח יומיומי. בתקופות שאינן נושרות, הפרווה מוברשת במברשת חלקה יותר פעם או פעמיים בשבוע. מכיוון שהפרווה של הסמויד מנקה את עצמה, אפשר לרחוץ כלב לעיתים רחוקותזה נעשה בדרך כלל לפני תערוכות או לא יותר מפעמיים בחודש.
חיית מחמד בריאה צריכה להיות בעלת עיניים בהירות, נקיות מכתמי דמעות והפרשות. כאמצעי מניעה, יש לנקות אותן פעם בשבוע עם מטלית רכה ספוגה בתה חלש. יש גם לבדוק באופן קבוע את האוזניים ולנקות אותן עם מטלית לחה ספוגה במים חמים.
ציפורניים של חיית מחמד נוטות להישחק עם אורח חיים פעיל, אך עדיין יש צורך לגזום אותן. הליך זה מבוצע באמצעות קוצץ ציפורניים פעם בחודשיים.
ניתן להאכיל את הסמויה שלכם במזון טבעי או במזון מיוחד. מומחים רבים ממליצים להאכיל את הלייקה. אוכל פרימיום מוכן, כי הם מכילים את כל החומרים המזינים, המינרלים והוויטמינים שכלב צריך.
יש לטייל עם כלבי סמויד לפחות פעמיים ביום, ולבחור מקומות שבהם יוכלו לרוץ, לשחק או להתאמן. גזע נמרץ ופעיל זה אוהב להיות במרכז תשומת הלב.
סמויד: בחירת גור ומחיר
עדיף לקנות גור סמויד ממגדל או מכלאה בעלי מוניטין. כלבים הנמכרים באופן פרטי בדרך כלל זולים יותר, אך קיים סיכון ברכישת כלב מעורב או כלב שאינו גזע גזעי לחלוטין.
כשאתם בוחרים גור סמויד עליכם לעשות זאת שימו לב לגורמים הבאים:
- יש לשמור את הגור בחדר מאוורר היטב, חמים ונקי ללא ריחות לא נעימים.
- על המגדל להציג את הורי חיית המחמד, לפרט על אילן היוחסין שלהם ולהציג כל מסמך זמין.
- חשוב מאוד לברר לגבי מחלות תורשתיות.
- לסמויד גזעי צריך להיות ראש קטן, חרטום רחב וקצר, עיניים קטנות בצורת שקד ואוזניים משולשות רחבות. הפרווה שלו צריכה להיות מבריקה, נקייה וללא קשקשים.
- הגור שאתם אוהבים צריך להיות פעיל ותוסס.
- יש צורך לברר על כל החיסונים שלו ולא לשכוח לאסוף את הדרכון הווטרינרי ומסמכים אחרים.
המחיר עבור גור סמויד יכול להיות בטווח בין 15,000 ל-35,000 רובלזה תלוי באיכות הכלבייה ובמוניטין של ההורים. במחיר המינימלי המופיע, תוכלו לקנות גור סמויד יד שנייה. סביר להניח שלא יהיו לו מסמכים. אבל אם אתם פשוט צריכים בן לוויה וחבר, אתם לא צריכים לשלם יותר מדי ותוכלו להביא אחד כזה הביתה בביטחון.
כלב הסמויד הגדול, בעל אופיו הנפלא, מתאים לא רק כחיית מחמד משפחתית אלא גם ככלב שמירה. עם זאת, חשוב לזכור שאישיותו של כלב תלויה יותר באילוף נכון ובזמן, שיש להתחיל בו מגיל גור, מאשר בגזע. רק אז הסמויד יסתדר היטב עם ילדים צעירים שובבים ובעלי חיים אחרים.















גוף קומפקטי, חזק וגמיש, מעט ארוך יותר מגובה הכתף.

