למה אסור להאכיל יונים בחוץ, ואיך זה מסוכן לאנשים ולציפורים

האכלת יונים בחוץ היא בילוי נפלא. אבל אין לנו מושג אילו סכנות מחכות לנו ולציפורים.

אוכל לא נכון

בניגוד לאמונה הרווחת, אין להאכיל יונים בלחם באופן קבוע: ניתן להשתמש בו כתוסף תזונה רק בכמויות קטנות. מוצרי לחם גורמים להשמנה אצל יונים, מה שמוביל לעיתים קרובות לבעיות במערכת העיכול, ושינויים אלה הם בלתי הפיכים. באשר ללחם שחור, אין לתת אותו ליונים אפילו בכמויות קטנות, מכיוון שהוא גורם לנפיחות, ולאחר מכן לגזים (נפיחות), הצטברות של גזים בגוף ללא שחרור.

תפוחי אדמה ניתנים רק כתוסף מזון: למרות תכולת הפחמימות הגבוהה שלהם, הם אינם יכולים להחליף את הדגנים הדרושים להתפתחות תקינה של ציפורים, ולכן תפוחי אדמה מבושלים, קלופים, מועכים, מעורבבים עם דגנים, ורק בצורה זו הם מוזנים ליונים.

אין להאכיל יונים בשיפון, מכיוון שהוא גורם לשלשולים. כמו כן, לא מומלץ להאכיל אותן בבשר או דגים, מכיוון שהן אינן מתעכלות כלל.

מוצרי חלב עלולים לגרום לדיסבקטריוזיס אצל מבוגרים, ויש לתת גרעיני חמניות בכמויות מוגבלות ביותר.

סיכון לחלות

על ידי האכלת יונים, אתם מסתכנים בהידבקות במחלות זיהומיות הבאות:

• אורניתוזיס היא מחלה זיהומית חריפה הנגרמת על ידי כלמידיה, טפיל תוך תאי. אדם מפתח חום של עד 39 מעלות צלזיוס (102.4 מעלות פרנהייט), כאבי ראש, כאבי שרירים, שיעול וכאב גרון. אם המחלה לא מאובחנת במהירות, עלולה להתרחש הגדלה של הכבד והטחול. החלמה מלאה מתרחשת תוך 2-3 חודשים מהטיפול.
• סלמונלוזיס היא קבוצה של מחלות זיהומיות חריפות הנגרמות על ידי חיידקים מהסוג סלמונלה. המחלה מאופיינת בפגיעה במערכת העיכול האנושית, ולאחר מכן התייבשות ושיכרון. ניתן להידבק בסלמונלוזיס על ידי צריכת מזון שבא במגע עם צואת יונים. המחלה לרוב קטלנית.
• ירסיניוזה (פסאודו-שחפת) היא מחלה זיהומית חריפה נוספת, הפוגעת בעיקר במערכת העיכול. לעיתים קרובות נצפית מעורבות כללית של איברים ומערכות אחרים. התסמינים הנפוצים ביותר כוללים חום, כאב ראש, חולשה, כאבי שרירים ואובדן תיאבון. בחילות, הקאות ושלשולים אפשריים גם כן. תסמינים פחות שכיחים כוללים כאבי מפרקים ופריחה בזרועות התחתונות או ברגליים.
• קמפילובקטריוזיס היא זיהום חריף במעיים. התסמינים כוללים חום, חולשה, כאבי שרירים וכאבים, במיוחד בבטן הימנית וסביב הטבור. הקאות ושלשולים תכופים מופיעים בימים הראשונים של המחלה.

אובדן ערנות

אם יונים מוזנות בשעות קבועות יחסית של היום, עם הזמן הן מפתחות אינסטינקט מותנה להתקבץ לנקודת האכלה ספציפית, לעתים קרובות בלהקות גדולות למדי. התקהלויות גדולות כאלה של יונים גורמות למספר בעיות:

1. כאשר מאכילים אותן, היונים עולות מיד לאוויר, ממהרות לתפוס את החטיף, אדישות לחלוטין לשום דבר אחר. זה יכול להוביל לכך שהן יתנגשו בהולכי רגל, נדרסו על ידי אופניים או אפילו מכוניות;
2. בהתרגשותן מאכילת מזון, יונים מאבדות תשומת לב למה שקורה סביבן, מה שהופך אותן לפגיעות לטורפים (חתולים, כלבים).

נזק לרכוש

האכלת יונים מאלצת אותן להסתגל לחיים במקום ספציפי אחד. במהלך חיי היומיום שלהן, יונים פוגעות ברכוש אנושי על ידי הפרשת צואה, מה שעלול להפוך מדרכות, אדני חלונות ומכוניות לבלתי מקובלות. יונים מכונות בצדק "ונדלים נוצות" משום שהן פוגעות גם באוצרות תרבות: מונומנטים נתונים לסחיפה, ומבני לבנים מתבלים מהר יותר. יונים, על ידי ניקור זרעים מסדקים בין לבנים, מרחיבות את הסדקים.

האכלת יונים אינה אלא הפרעה למהלך החיים הטבעי בטבע, אשר משבשת את קצב החיים הרגיל של הציפורים, פוגעת ברכושם של אנשים וטומנת בחובה השפעות שליליות על בריאותנו.