נמר עננים הוא טורף עתיק שהוא אחד מאבות משפחת החתולים הגדולים. יש לו מעט מאוד במשותף עם נמרים מצויים, אולי מלבד הדוגמה על פרוותו. בעל חיים זה מהווה חוליית מעבר בין חתולים קטנים לגדולים.
בעל החיים חי בנפאל, סין, דרום הודו-סין, בורמה, ואיי בורנאו וג'אווה. הוא מעדיף להתגורר ביערות גשם מנגרובים ירוקי-עד, רמות (עד 2,500 מטר) וסוואנות.
האבוריג'ינים קוראים לו טיגריס עצים, מכיוון שהוא בעיקר צד וחי על עצים. יש אנשים שסוגדים לו כאב קדמון רוחני.
כיום ישנם 3 תת-מינים:
- Neofelis nebulosa - סין והודו;
- Neofelis nebulosa macrosceloides - נפאל ומיאנמר;
- Neofelis nebulosa brachyura - מין שחי בטייוואן, אך כיום נכחד.
נמר זה הוא בגודל של כלב גדול. אורך גופו הוא 1.6–1.9 מטר, ומשקלו נע בין 11 ל-15 ק"ג לנקבות ובין 16 ל-20 ק"ג לזכרים.
הזנב ארוך מאוד, כמעט מחצית מאורך הגוף, ומגיע ל-90 ס"מ, הגובה בכתפיים הוא כ-50 ס"מ.
הגוף מתוח, חזק וגמיש. הכפות קצרות למדי, והכריות מכוסות ביבלות קשות. הוא יכול לגרגר כמו חתול בית.
הראש מוארך. האישונים בצורת ביצה, והקשתית בצבע ירקרק-צהבהב.
יש לו שיניים גדולות למדי - ניבים שמגיעים לאורך 4 ס"מ - ולכן הוא נקרא לפעמים חתול שיני חרב. נמרים יכולים לפתוח את פיהם לרווחה רבה יותר מחתולים אחרים.
יש לו צבע ייחודי מאוד: כתמים שחורים גדולים בגדלים שונים פזורים בדוגמאות שיש על רקע אפור כהה או חום-צהבהב.
על הראש יש גם כתמים שחורים ופסים הנמשכים מהעיניים ללחיים ומזוויות הפה לצוואר. מחלקו האחורי של הראש, הקווים נמשכים עד לכתפיים.
כתמים ארוכים משתרעים לאורך הגב, ויוצרים פס רחב אחד לאורך עמוד השדרה.
בצדדים, הכתמים כהים ועמומים יותר, גובלים בפסים בהירים. זה יוצר דוגמה תלת-ממדית מעושנת, המעניקה למין את שמו.
התפריט מורכב בעיקר מציפורים, קופים, ולפעמים הנמר יכול לתפוס סיבטות דקל, דגים או זוחלים.
לעתים קרובות למדי הוא תוקף גם חיות גדולות - עיזים, תאו צעיר, חזירים ואיילים.
זהו מטפס עצים מצוין ואף יכול להיתלות הפוך מענף, נאחז בו בעזרת רגליו האחוריות.
הוא יודע לשחות היטב.
לנמר הענן יש ראייה דו-עינית, המאפשרת לו לצוד בכל שעה ביום. זה נותן לו יתרון משמעותי על פני חתולים אחרים. הוא חי וצוד בעיקר לבד.
חתולים אלה חיים עד 11 שנים בטבע, ועד 17 בשבי.
האיום העיקרי על מין זה הוא בני אדם ופעילותם. הפרווה היפה של בעלי חיים אלה משמשת לייצור מעילי פרווה, ובשרם ושיניהם משמשים ברפואה המזרחית.
מין זה רשום כיום כבעל סכנת הכחדה, עם אוכלוסייה של כ-10,000 פרטים. בשבי, חתולים אלה יכולים להתרבות אם ניתנים להם תנאים נוחים, מה שמציע תקווה לשימור ושיקום אוכלוסייתם.





















